ניהול התפעול
1. ניהול חומר
תכנון החומר בארגון ייצרני הינו אחד המערכים החשובים בארגון שכן ללא יכולת תכנון נכונה, לא יהיה לארגון את החומר לייצר את המוצרים ולספקם בזמן למגוון הלקוחות.
ככל ששרשרת האספקה גלובלית כך עולה דרגת הקושי של תכנון הייצור .
ישנם מספר אבני דרך עיקריים לתכנון הייצור:
i. הגדרת DEMAND והבנת שיטת עדכון הביקוש ברמה שוטפת.
בנייה של קובץ מרובה ביקושים מכלל המחלקות – הנדסה ,FDA , R&D,QA מכירות לצורך זיהוי כל הביקושים , פנימיים וחיצוניים
ii. קביעת מודל ההצטיידות
- בחינת מבנה עץ המוצר.
- סיווג פריטים למשפחות
- טיוב כל המק"טים בעץ המוצר ע"פ ABC , LT, YIELD, MOQ, MPQ ועוד
- הגדרת מדיניות מלאי לפי ABC, נקודת הזמנה, מלאי בטחון ועוד
- עדכון פרמטרים במערכת המידע של הארגון
2. ניהול ייצור
תכנון הייצור הינו אחד השלבים החשובים באספקת המוצרים ללקוחות.
כל ארגון ייצרני מתמודד עם מגוון אילוצים פנימיים וחיצונים כדי לייצר ולספק את המוצרים שלו לשוק הגלובלי, בזמן הנדרש, בכמות הנדרשת ובאיכות הנדרשת עליו לבצע תכנון מדוקדק תוך התחשבות בתרחישים לא צפויים.
פעולות מפתח נדרשות לביצוע לצורך תכנון הייצור:
א. קביעת זמני תקן
- הגדרה של היעד הייצור החודשי כפי שהוגדר בתפעול
- SOE לכל תת הרכבה בייצור לצורך איתור WASTE בתהליך כולו ובחינת דרכים להעלמתם
- מדידת זמנים ראשונית , טיוב נתונים ומדידת זמנים ע"פ SOE
- קביעת זמני תקן ואישורם
ב. חישוב מספר עמדות העבודה הנדרש מכל תת הרכבה
ג. חישוב דרישות ציוד תשתיות, וכלים (JIGS) הנדרש לכל תת הרכבה
ד. קביעת גודל מנה אופטימלי לכל תת הרכבה
ה. חישוב היקף כ"א הנדרש לייצור
- חישוב כ"א נדרש
- תוכנית גיוס כ"א במידת הצורך
- תכנון הכשרות כ"א לצורכי התאמה וגמישות הייצור
לאחר שהוגדרו כל הנתונים הדרושים ניתן לבנות תוכנית עבודה מסודרת ומדורגת אשר לוקחת בחשבון את אילוצים וממקסמת את יכולות המחלקה לאורך זמן.
3. יישום מערכות מדדים תפעוליים (KPI)
מדדי ביצוע הינם כלי אסטרטגי אשר מאפשר למנהל בארגון לבחון את ביצועי המחלקה שבאחריותו או הארגון כולו על פי פרמטרים מובילים שהוגדרו, לשלבי הפעילות השונים ובתדירות שיבחר.
המדדים יוגדרו על ידי מנהל והם נגזרים מהמטרות שהוגדרו לו לתקופה הרלוונטית.
מדדי ביצוע הינם כלי ניהולי אשר נבנה כדי לסייע למנהל לעמוד במטרות שהוגדרו לו, ולספק לו אמצעי התראה בעת חריגה מהדרך, ובכך לשפר את סיכויי הצלחתו והצלחת היחידה/הארגון.
לאחר הגדרת המדדים, יש להגדיר את שיטת איסוף הנתונים וחישוב המדד.
ניתן לראות את שלבי ההתקדמות לקראת המטרה על פי התדירות שהוגדרה ולבצע פעילויות מתקנות בעת הצורך.
בניית מערכת מדדים בצורה נכונה בנויה ממספר שלבים:
1. הגדרת מטרות אשר מהן יגזרו סט מדדי הביצוע
2. הגדרת מדדי הביצוע. יש חשיבות עליונה בקביעת מדדים תוך הקפדה על שני היבטים קריטיים:
א. יש לוודא שהמדדים "מאזנים" זה את זה. אם נבחר רק מדד תפוקה, יש חשש שאיכות המוצרים תיפגע ולהיפך.
ב. יש לוודא שדרך איסוף הנתונים ואופן המדידה יהיו ברורים וקלים לניתוח שכן ככל שהמדד יותר מדויק כך נהיה מודעים למצבנו ביחס למטרות שהוגדרו. בנוסף, מדד ששיטת חישובו מורכבת מדי, קיים חשש שלאורך זמן תיפסק מדידה שלו.
3. הצבת יעדים לכל מדד. יש לקבוע יעדים ברורים והגיוניים לכל שלב מדידה שכן קביעת יעדים מאתגרים מדי, תגרום להורדת המוטיבציה של הצוות והכשלת המהלך לאורך זמן.
יתרונות בשימוש במדדי הצלחה:
א. יצירת מערך לשיפור מתמיד בארגון – קביעת מדדים הינה כלי שניתן ליישם במספר מחלקות במקביל לצורך שיפור והתקדמות ארגונית.
ב. הגברת מוטיבציה בקרב העובדים – יצירת לכידות סביב מדדי הביצוע והצורך הארגוני להשגת היעדים. ניתן לשלב מודל תגמולים לצורךהגברת המוטיבציה הארגונית.
ג. איתור כשלים ברמה הארגונית שכן הגדרה של המדדים כרוכה בעבודה יסודית של אבחון וניתוח לצורך קביעה של יעדים ומדדים פיזיביליים לארגון.